בשוק שולטים שני סוגים של ממתקים, בגדול. המלאכותיים ומלאי הסוכר – שמקורם במערב, בעיקר אירופה המערבית וארצות הברית, ואלו העשויים חומרים טבעיים, שמקורם במזרח אירופה, אסיה והמזרח התיכון. מה אתם מעדיפים, זה לא חשוב כרגע, אבל הפעם נתמקד בשני מזונות נעימים ומתוקים – תה ומרציפן שמקורם בטבע.
מהו מרציפן?
מהו מרציפן? אתם בוודאי מכירים את ה"חלות" האלו שעשויות ממתק חצי רך חצי קשה... זהו מרציפן. מדובר על בצק שקדים (רקיחה של מחית שקדים עם סוכר) שאפשר לעצב אותו לכל מיני צורות ולהוסיף לו כל מיני חומרים, כדי לצבוע אותו, לעשות ממנו עיצובים שונים וגם להוסיף לו טעמים. זהו קינוח מקובל בכל העולם – מתורכיה, דרך אירופה ועד צפון אפריקה, והיהודים מחבבים אותו מאד.
מקור המרציפן הוא בפרס – והוא מקובל בכל מטבחי העולם
מרציפן משמש בעיקר בתור ממתק, והוא הולך מצוין עם סוגי תה רבים. יש בו הרבה אפשרויות מגולמות, ובעיקר הוא הולך מצוין עם שוקולד, פירות יבשים, נוגט, מתאבנים וקינוחים. בנוסף, בגלל שהוא רך אבל מוצק – אפשר לכתוב איתו כל מיני כתובות אכילות על עוגות וגם סתם ככה, בתור אותיות אכילות. מצד שני, בגלל שהוא לא סמרטוטי אלא קשה במידת מה – הוא גם דקורטיבי והקינוחים העשויים ממנו הם יפים במיוחד ואפשר לעצב אותם בכל מיני צורות. לדוגמה, ברוסיה מקובל לעשות חיות לחג המולד שאפשר לאכול, ממרציפן. אצל היהודים המאכל הזה משמש קינוח וממתק בעיקר בפורים, אז עושים חלות וכל מיני "תחפושות" חמודות שאפשר לאכול. הוא מקובל בפורים בעיקר אצל יוצאי עדות המזרח. יש עדויות לשימוש במרציפן כבר ב-900 לספירה, מתקופת אלפונסו ה-7 בספרד, ויש קשר חזק בין המטבח היהודי למוסלמי ולזה האירופאי בשימוש בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה